בשמונים השנים האחרונות יצא "אמיל, או על החינוך" בעברית שלוש פעמים, ובכל פעם מתוך כוונה אחרת לגמרי. החיבור של ז'אן-ז'אק רוסו משנת 1762 הוא מקרה מבחן נוח לשאלה שמעסיקה אותנו באתר הזה: מה בדיוק עושים כשמתרגמים יצירת מופת, ומי הקורא שעומד מול העיניים בזמן העבודה.
התשובה משתנה מאוד. לקט ערוך, מהדורה מדעית מוערת וטקסט רץ בלי אפרט הם שלושה מוצרים שונים, גם כשהמקור שמאחוריהם זהה. להלן שלושתם, לפי הסדר.
1944: לקט בן 234 עמודים
המהדורה העברית הראשונה יצאה בתש"ה בהוצאת דב-בר אהרונסון בירושלים, בתרגומו של אשר בן-ישראל, תחת הכותרת "אמיל, או על דבר החִנוך". היא ראתה אור בתוך סדרה בשם "כתבים חינוכיים", ואמיל היה הכרך הראשון בה.
היקפה מספר את הסיפור: 234 עמודים. החיבור המלא של רוסו גדול מזה פי כמה, ולכן ברור שלא מדובר בתרגום מלא אלא בבחירה. הניסוח המקובל בתיאורי המהדורה הזאת הוא שבן-ישראל ליקט ותרגם, וזו מלאכה לגיטימית לחלוטין שהייתה נפוצה מאוד בעברית של אותן שנים: מביאים את ההוגה אל קהל שאין לו גישה למקור, מקצרים, מדלגים על מה שנראה שולי, ומוסרים את העיקר.
הבעיה בלקט אינה הלקט עצמו אלא מה שקורה לו אחרי שלושה דורות. קורא שמצטט מתוך מהדורה כזאת אינו יודע תמיד מה הושמט, ובספר כמו אמיל ההשמטות אינן אקראיות. החלקים השנויים במחלוקת הם בדיוק אלה שעורך זהיר מתפתה לקצר.
2009: המהדורה המדעית
שישים וחמש שנה אחר כך יצא התרגום השלם, בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית יחד עם דביר, בתרגומה של ארזה טיר-אפלרויט מצרפתית, בעריכה מדעית, מבוא והערות של ד"ר עמוס הופמן. זו מהדורה בת 814 עמודים, והיא כוללת את חמשת הספרים במלואם ואף יותר מכך.
אפשר לראות את זה בתוכן העניינים שלה. המבוא של הופמן פותח בעמוד 11 ונמשך עד עמוד 97, ואחריו באה הערה על התרגום ורשימת קיצורים. פתח הדבר של רוסו מתחיל בעמוד 105, ספר א בעמוד 111, ספר ב בעמוד 171, ספר ג בעמוד 303, ספר ד בעמוד 369 וספר ה בעמוד 585. בעמוד 769 מופיע נספח: "אמיל וסופי, או הבודדים", ההמשך שרוסו התחיל ולא סיים, שאינו חלק מאמיל כלל.
כלומר המהדורה הזאת אינה רק שלמה, היא חורגת מגבולות החיבור. זו מהדורה שנבנתה עבור הקורא האקדמי: מבוא בן שמונים ושישה עמודים, מנגנון הערות, והפניות. היא עדיין נמכרת, והיא גם המהדורה שמופיעה ברשימות קריאה באוניברסיטאות. כשסילבוס ישראלי מפנה לאמיל, הוא מפנה כמעט תמיד לכאן.
המחיר של מהדורה כזאת הוא התועלת שלה. מי שרוצה לקרוא את רוסו עובר קודם דרך שמונים ושישה עמודים של פרשנות, ומשלם על ספר שמכיל גם חומר שאינו מאמיל. זה בדיוק מה שקורא אקדמי מחפש, וזה בדיוק מה שקורא אחר אינו מחפש.
2026: הטקסט לבדו
המהדורה השלישית יצאה החודש בתרגום חדש ועצמאי מצרפתית, כחלק מסדרת תרגום ספרי מופת, והיא הכרך השלישי בסדרה. היא מכילה את הספר ותו לא: הקדמה של רוסו, חמשת הספרים, הצהרת האמונה של הכוהן מסבוייה בתוך ספר רביעי, וסופי בתוך ספר חמישי. 413 עמודים, כ-188,500 מילים.
ההכרעה המעניינת כאן היא דווקא מה שאין: אין מבוא פרשני, אין מנגנון הערות אקדמי מעבר להערותיו של רוסו עצמו, ואין נספחים. הערות המתרגם מופיעות רק במקומות שבהם בלעדיהן המשפט אינו מובן, למשל כשרוסו מצטט לטינית או כשהטיעון שלו נשען על מילה צרפתית מסוימת, ואז הציטוט נשאר במקומו והמשמעות העברית באה בסוגריים לצידו.
אפילו הכותרת אינה זהה
ההבדל בין שלוש המהדורות מתחיל כבר בשורה הראשונה שהקורא רואה. הכותרת הצרפתית היא Émile, ou De l'éducation. ב-1944 היא נמסרה כ"אמיל, או על דבר החִנוך", ובשתי המהדורות המאוחרות כ"אמיל, או על החינוך".
"על דבר" אינו שיבוש. זה היה המטבע המקובל בעברית של אותה תקופה למסירת מילת יחס שמציינת נושא של חיבור, והוא נשמע אז טבעי בדיוק כפי שהוא נשמע היום מיושן. אבל ההפרש בין שתי הצורות ממחיש משהו שקל לשכוח: תרגום אינו מתיישן רק כשהוא שגוי. הוא מתיישן גם כשהוא נכון לגמרי, מפני שהעברית שסביבו זזה.
זו אחת הסיבות שקלאסיקה מתורגמת שוב ושוב בכל שפה חיה, ולא מפני שהתרגומים הקודמים נכשלו. אנגלית, למשל, מחזיקה כמה תרגומים מקבילים של אמיל זה לצד זה, וכל אחד מהם נקרא אחרת. בעברית הגענו עכשיו לשלושה, ואחד מהם בלבד הוא לקט.
מה שלוש המהדורות מלמדות
קל לחשוב על תרגומים של קלאסיקה כעל רצף שבו כל מהדורה מחליפה את קודמתה ומשפרת אותה. שלוש המהדורות של אמיל מראות שזה לא מה שקורה. לקט משנת 1944 אינו גרסה גרועה של מהדורת 2009, הוא פשוט דבר אחר. מהדורה מדעית אינה גרסה יקרה של טקסט רץ, היא כלי עבודה.
מה שכן משתנה לאורך השנים הוא מי יכול להגיע לספר. ב-1944 הגישה הייתה דרך לקט, כי זה מה שהיה. ב-2009 נפתחה הגישה לטקסט השלם, למי שמוכן לשלם על מהדורה אקדמית ולמי שיש לו ספרייה אוניברסיטאית. ב-2026 נוספה אפשרות שלישית, ותפקידה צנוע יותר: הספר עצמו, בקובץ שאפשר לקרוא בכל מקום, ב-39 ₪.
למי שרוצה לבדוק לפני, יש בדף הספר טעימה להורדה חופשית ב-PDF וב-EPUB, ובה ההקדמה ותחילת הספר הראשון. אפשר גם לעיין בדף של רוסו כדי לראות מה עוד משלו תורגם במסגרת הזאת.
ביקורת קודמת שלנו על תרגום אחר בסדרה הזאת נמצאת כאן.